ספר ההגיון · פרק י״ח, א׳

הַחִלּוּף הַפָּשׁוּט, הַמִּקְרִי וְהַהַפְכִּי. כְּלָלֵי הַחִלּוּף. הַנִּגּוּד, תְּנָאֵי הַנִּגּוּד, מִינָיו וּכְלָלָיו. א שִׁנּוּי הַמַּאֲמָר שְׁנַיִם: הָאֶחָד חִלּוּף וְהָאַחֵר נִגּוּד. חִלּוּף הַמַּאֲמָר הוּא שׂוֹם הַנּוֹשֵׂא בִּמְקוֹם הַנָּשׂוּא וְהַנָּשׂוּא בִּמְקוֹם הַנּוֹשֵׂא, וְיִהְיֶה הַמַּאֲמָר אֲמִתִּי. וְיֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה מִינִים: פְּשׁוּטִי, מִקְרִי וְהַפְכִּיִּי.