ספר ההגיון · פרק ט״ו, י״ב

יב הַמִּצְטָרְפִים הֵם הַמִּתְיַחֲסִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאֶחָד לִהְיוֹת בְּלֹא חֲבֵרוֹ, וְהֵם הַפְכִּיִּים זֶה לָזֶה. דֶּרֶךְ מָשָׁל: הָאָב הֵפֶךְ הַבֵּן, וְהַבֵּן הֵפֶךְ הָאָב. כְּלָלֵי הַמִּצְטָרְפִים: 1 יְדִיעַת הַמִּצְטָרְפִים אֶחָד, כִּי אֵין אֶחָד בְּלֹא חֲבֵרוֹ. 2 הַמִּצְטָרְפִים בִּבְחִינַת הִצְטָרְפָם הֵם כְּמוֹ סִבָּה זֶה לָזֶה. 3 בְּהֵעָדֵר אֶחָד יֵעָדֵר חֲבֵרוֹ. 4 בְּמַה שֶּׁיְּקֻיַּם הָאֶחָד יְשׁוֹלַל חֲבֵרוֹ.