ספר ההגיון · פרק ט״ו, י״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

יא הַמִּתְנַגְּדִים מִתְחַלְּקִים לְמִתְמַצְּעִים וְלֹא מִתְמַצְּעִים. הַמִּתְמַצְּעִים - שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם אֶמְצָעִי, הַלֹּא־מִתְמַצְּעִים - שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם אֶמְצָעִי. דֶּרֶךְ מָשָׁל: הַחֹם וְהַקֹּר יֵשׁ בֵּינֵיהֶם הַפּוֹשֵׁר, אַךְ הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה - אֵין בֵּינֵיהֶם אֶמְצָע. כְּלָלֵי הַמִּתְנַגְּדִים: 1 אִם מִתְנַגֵּד אֶחָד יְנַצֵּח לְגַמְרֵי, יְבַטֵּל אֶת חֲבֵרוֹ לְגַמְרֵי. דֶּרֶךְ מָשָׁל: אִם הַחֹם יְנַצֵּחַ לְגַמְרֵי, יְבַטֵּל הַקֹּר לְגַמְרֵי. 2 הַמִּתְנַגְּדִים - שְׁנֵיהֶם מְקַיְּמִים וְלֹא שׁוֹלְלִים. פֵּרוּשׁוֹ, כִּי אִם תֹּאמַר: לֹא חַם אֵינוֹ מִתְנַגֵּד לְלֹא קַר, - שֶׁכְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת לֹא חַם וְלֹא קַר, אַךְ חַם וְקַר אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת. 3 הַמִּתְנַגְּדִים - סִבּוֹתֵיהֶם וּמְסֻבְּבֵיהֶם, סְגֻלּוֹתֵיהֶם וְנוֹשְׂאֵיהֶם כֻּלָּם מִתְנַגְּדִים.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.