ספר ההגיון · פרק י״ב, ה׳

ה מִינֵי הַגָּדֵר שְׁנַיִם, שָׁלֵם וּבִלְתִּי שָׁלֵם. הַשָּׁלֵם הוּא הַנִּבְנֶה מִסּוּג וְהֶבְדֵּל.הַבִּלְתִּי שָׁלֵם הוּא, שֶׁמְּבָאֵר הַנִּגְדָּר מִצַּד מַה שֶּׁאֵינוֹ עִקָּר בּוֹ, כְּגוֹן: הַמְסֻבָּב, הַחֲלָקִים, הַחֶבְרָה, וְכַיּוֹצֵא. דֶּרֶךְ מָשָׁל: אִם נִגְדֹּר הַיַּיִן: הַמַּשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר, אוֹ אִם נִגְדֹּר הַתֹּמֶר: הָאִילָן אֲשֶׁר בּוֹ לוּלָבִים וְחָרִיּוֹת וּתְמָרִים, אוֹ אִם נִגְדֹּר הַלֶּהָבָה: הַדָּבָר אֲשֶׁר הֶעָשָׁן קוֹדֵם לוֹ. כְּלָלֵי הַגָּדֵר: 1 לְמַה שֶּׁיְּקֻיַּם אוֹ יְשׁוֹלַל הַגָּדֵר, יְקֻיַּם אוֹ יְשׁוֹלַל הַנִּגְדָּר; וְכֵן לְהֵפֶךְ. דֶּרֶך מָשָׁל: בְּמִי שֶׁנֶּאֱמַר הֱיוֹתוֹ בַעַל חַי מְדַבֵּר, נֶאֱמַר הֱיוֹתוֹ אָדָם. 2 מַה שֶּׁשַּיָּךְ אוֹ לֹא שַׁיָּךְ בַּגָּדֵר, שַׁיָּךְ אוֹ לֹא שַׁיָּךְ בַּנִּגְדָּר. דֶּרֶךְ מָשָׁל: מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּבַעַל חַי מְדַבֵּר, נֶאֱמַר בָּאָדָם.