ספר ההגיון · פרק י״ב, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ג חֶלְקֵי הַגָּדֵר שְׁנַיִם: סוּג וְהֶבְדֵּל; בַּסּוּג מִשְׁתַּוֶּה הַנִּגְדָּר לְזוּלָתוֹ, וּבַהֶבְדֵּל - נִבְחָן מִכָּל זוּלָתוֹ. דֶּרֶךְ מָשָׁל: גֶּדֶר הָאָדָם - בַּעַל חַי מְדַבֵּר; בַּעַל חַי - סוּג שֶׁבּוֹ מִשְׁתַּוֶּה עִם הַבִּלְתִּי מְדַבְּרִים, מְדַבֵּר - הוּא הַהֶבְדֵּל שֶׁנִּבְדָּל בּוֹ מֵהֶם.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.