ו הַדְּבֵקוֹת הֵם שֶׁמּוֹרוֹת עַל צוּרָה אַחַת בַּנּוֹשֵׂא, וְהַיְנוּ הַתֹּאַר. דֶּרֶךְ מָשָׁל: חָכָם, נָבוֹן, וְכַיּוֹצֵא. וְהַמֻּחְלָטוֹת - שֶׁמּוֹרוֹת עַל עִנְיָן אֶחָד בִּלְבָד, בְּלִי שֶׁיֻּזְכַּר עִמּוֹ נוֹשְׂאוֹ. דֶּרֶךְ מָשָׁל: חָכְמָה, תְּבוּנָה. כְּלָלֵי הַבִּנְיָן: 1 כְּשֶׁיֻּנְּחוּ אֶחָד מִדַּרְכֵי הַבִּנְיָן, יֻנְּחוּ הָאֲחֵרִים. 2 מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לְאֶחָד מִדַּרְכֵי הַבִּנְיָן, שַׁיָּךְ לְכֻלָּם. דֶּרֶךְ מָשָׁל: אִם הַחֶסֶד נֶחְמָד, הֶחָסִיד יִהְיֶה נֶחְמָד.
ספר ההגיון · פרק י״א, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.