ד הַבִּנְיָן הוּא מַה שֶּׁנִּבְנֵית הַמִּלָּה עַל יְסוֹד עִנְיָנָהּ הָרִאשׁוֹן. דֶּרֶךְ מָשָׁל: שֵׁם דָּבָר, שֵׁם הַתֹּאַר וּמָקוֹר - כֻּלָּם נִבְנִים עַל יְסוֹד הַפֹּעַל, דְּהַיְנוּ זִכָּרוֹן, זַכְרָן, זָכוֹר - כֻּלָּם מִינֵי בִנְיָן עַל הַיְסוֹד זָכֹר.
ספר ההגיון · פרק י״א, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
