אגרות צפון · פרק ג׳, ב׳

כאשר נתבונן על פני השמים והארץ, התורה קוראת אלינו ואומרת: מן השמים לארץ ומהארץ עד לשמים, כל אשר תכיר ותדע בהיותך בתבל ארצה, בתחלת היותו: בראשית ברא אלקים! בראשיתו הי' ה' הפועל בתור בורא! - בהביטך השמימה ובראותך הליכות עולם למו בשלות השקט, סדר ומשטר, המכלכלים בקרבם את האור והחום וכל תנאי החיים אשר לארצנו, נושאי התבל ומלואה, הנך רואה אותם עם אלפי אלפים צבא הכוכבים עולמות אין מספר, או באור נוגה כדור השמש שואף זורח במרחב-יה, או עיניך תחזינה את הארץ, כדור סובב סובב במרוצה נפלאה אורח מסלולה ותקופתה על קצותיה; עם כל המון החליפות והתמורות החוזרות חלילה בהויה והפסד, פריחה ובליה, חיים ומות; וכי ההפסד, הבליה, המות וההשחתה המה פועלי התמורה של המציאות והתקומה לחיים חדשים; הנך רואה את הארץ עם אלפי אלפים מינים ממינים שונים, אבנים, צמחים, בעלי חיים, אשר את כלם תוציא לאור עולם, תכלכלם תנטלם ותנשאם ותאספם עוד הפעם אל חיקה; - בראותך את האור, את ציר השמים על הארץ, המעורר והמושך את הכל לחיים ויעתיקהו מן החיים והלאה; אשר על ידו נשקיף ונתבונן על כל המציאות כלה, וכל הנמצאים עוטי אור שונים ונפרדים למראה עינים בשלל צבעיהם; או את אויר הרקיע המקיף את מלוא רוחב כדור הארץ, אשר יקבל אל תוכו את קרן האור ויכונן אותה להשתמש בה לצרכי התבל; בו עבים יהלכו לשתות ולהשקות את האדמה, את עשב הארץ, את הבעלי חיים ואת האדם לשבור צמאם; - הנך רואה את הים הגדול אשר בזרועותיו ובשאון דכיו יחבק עפרות תבל; או מעיני מים, אשר יזלו ויזרמו מסעיפי סלעים ויהפכו לנחלים, לאגמים ונהרות; אם תשבע רצון ותשמח על פני האדמה, אשר רגליך עומדות הנה עליה בהשקט ובטחה, ותשאך ותסבול אותך וכל אשר לך; תשמח על נאות דשא, שדה וכר נרחב, עצי פרי ובעלי חיים שונים למיניהם, ואלה אשר ירמשו וירחשו במים ובאויר השמים, יפרו וירבו עמך על פני הארץ; עיניך הרואות את השמש את הירח, את הכוכבים, אשר ממעל לך: המה יקבעו לך את מועדי היום, החדש והשנה, ועל ידם בינה לעתים לקצוב לך עת לכל חפץ: עת להיות ער ועת לישן, עת לעלות ועת לרדת, עת לפרוח ועת לנבול על פני הארץ;