אגרות צפון · פרק ג׳, א׳

נתתי לך ארוכת זמן, עד כתבי לך המכתב הזה, למען תמצאנה שאלות החיים הנכבדות הערוכות בשולי המכתב העבר מסלות בלבבך, ואולי לקחת אתה לבדך בהגיגך בם, את ספר החיים בידך. - הבה נפתחנו ונקראנו יחד. אמנם, בנימין ידידי, הלא להכיר מה הוא ישראל חפצנו? ללמוד ולדעת את ערך השם הזה אשר בו נתימר מלדה ומבטן; מה אנו נושאי השם הזה, ומה לנו להיות על פיהו; אבל ישראל הוא חזיון התולדה (געשיכטליכע ערשיינונג) בכתוב עמים,- לכן תצא לנו השאלה: מה היא הוראת תולדות בני אדם (געשיכטע)? - אולם תולדות האדם, על איזה אופן שנסביר אותה, היא הדרך והמסלול אשר ממנה או על ידה נוציא לאור את תעודת האדם בכללות האנושית- ואם כן תצא לנו השאלה: מה הוא האדם ומה עליו להיות? אבל האדם איננו בודד במועדו, הוא יצור בין יתר היצורים, נפעל מהם ופועל עליהם ועל ידם, ואם כן: מה היא התבל? אבל ישראל, תולדות בני אדם, אנושית, תבל, הלא עלינו להשיג כי מיד ה' המה, כפעולה היוצאת מכונת האומן, ולמראה עינינו רק בהם התגלות ה'. - במסלה הזאת תוביל אותנו גם "התורה", היא תנהגנו אל הכרת ערך ישראל וחובותיו, ע"י דעת ה', דעת התבל, דעת תעודת האדם ודעת תולדתו, נלכה נא בדרך התורה. -