אגרות צפון · פרק י״ט, ה׳

- להראות עלי, כי אנכי הסבותי בכל אלה? ועוד דאגות רבות כאלה! והנה שומע אנכי אותך שואל: איזה מענה מצאת, אחרי אשר גמרת אומר לעשות כן? יען וביען, כי אנכי לבדי העפלתי עלות על מרום פסגה בזאת, חפץ אנכי, בעוד עיני רואות לפני כר נרחב, לקרוא גם לרעי, לרדת ולשוב ולעלות עוד הפעם אתם יחד. חפץ אנכי להושיט להם רק את זאת, את אשר יש בידי עד עתה לתת להם לא בתור דבר שלם בתכלית השלמות, כי אם באמת בתור "עלים למבחן", ואיזה נזק יסובב להדבר בעיני החכמים אם תלמיד שלא שמש כל צרכו אולי חלם חלומות בהקיץ? אך יעבור עלי מה! אנכי רואה ילד בלבת אש; והאנשים מסביב עומדים באימה ופחד משתאים מחרישים, או יבקשו רק להציל את הבנין. אנכי רואה את הילד - אקפוץ אל תוך הלהבה. - האם עלי לשאול את האיש העומד אצלי, אם גם הוא רואה את הילד; האם עלי לשום לב, אם במרוצתי אגוף ואמחוץ איזה איש מהעומדים שמה, האם אשאל, אולי על ידי התפרצי להציל את הילד אאחר את המועד להציל את הבנין; או על ידי שטף מרוצתי אשיב רוח להגדיל המדורה? - "אך אם אחרת לראות, ובטרם תבוא שמה יפול הבנין על הילד ויהיה למאכלת אש