אגרות צפון · פרק י״ח, י״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

- ואם כן נקודת מצב כזה בדמיון יסודו? האם לא יגיד הוא בעצמו, כי במשפטו על המצות לא שם לבו אל תעודת חלקיהן, אשר רק בהקבצן יחד יכוננו את המושג הכללי של המצוה וכי הנה עיקרי ויסודי התורה שבעל פה? - (מורה נבוכים ג' כ"ו, מ"א) בכל מצוה ומצוה יש רעיון, וביחוד באלה, אשר נועדו בעד החנוך עלינו לבוא עד חקר מעלת רוחם; הלא המה הנקראים בשמות "עדות" "זכרון" "אות" ואיך? אם ננסה לעשות כזאת, אם נשיג אותן פעם אחת, על פי הרעיון האצור בעדות, בזכרון ובאות? - אבל לזה לא הגיעו, גם רבים לא חפצו להגיע לזה, יען מארצות המערב פרץ רוח כזאת אשר שחק גם לעג לכל קדש וישמח אלי גיל כי יוכל להשליך שקוצים עליו, ואל הרוח הרע הזה נלותה ההתאמצות לרדוף אחרי תאוות החושים, תענוגות בני אדם, וישמחו כי בנקל יסירו מעליהם את עול ההגבלות אשר גבלו להם להיות חפשים לנפשם, וכן הציתו את חומת הדת עד כי נפלה תחתיה.
נחלת הכלל · Iggerot Tzfun, Vilna 1890

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אגרות צפון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.