אגרות צפון · פרק י״ז, ח׳

- אי דעת! איה עתה היהודי היודע ומכיר את עצמותו, המכיר היטב את תכן וחין ערך מנת גורלו - תכן וערך שם תעודתו? אים המה בני ישראל אשר מיתרי לבביהם ינעימו בקול היוצא מכנור דוד מלך ישראל ודברי חוזי יה, ורוח נאור ואדיר - יהיה חלקם בחיים. - אך אחריש מדבר הרוח. - לוא ידעו רק כללי חובות הישראלי? - הכרת שוא בראש וראשונה! ואת שידעו דבר מה בחיצוניותו, מה מעטה היא הכרתם, בפנימיות הדבר, מצד אחד, יודעים המה את חובות "העדות" אך לפעמים ישיגו אותם רק בתור "מצות אנשים מלומדה" או כמו קמיעות ולחשים, להרחיק את הרעות הגופניות ולבנות עולמות עפ"י סודות נעלמים! מצד אחר, יחשבו את חובות הצדק והאהבה, כי הנם נטפלים אל היהדות ומקומם לא בתוך היהדות!