צדקת בדבריך, כל שאלת שווי הזכיות (עמאנציפאציאן) בהיותה נוגעת כיותר למנת גורלנו החיצונה לכן היא תקח עמדתה ביהדות בתור ענין העומד מתחת למדרגתה. - העמים בזמן מוקדם או מאוחר יחרצו משפטם ויחליטו כדת מה לעשות בדבר השאלה: בין צדק ובין עול בין אנושית ואי-אנושית, - וכי ההתעוררות הראשונה אל הדעת וההכרה הנאמנה, כי ישנה לאדם תעודה גבוהה ונשאה "מהקנין וההנאה"; הגלוי דעת הראשון של ההכרה החיה והקימה ההיא, כי ה' הוא אדון ואב, והארץ מידו נתנה להאדם כאדמת קדש לכל האנשים, למען יכשירו ויפתחו על ידה את תעודת האדם - הגלוי דעת הזה ימצא קן לו בכל מקום בשווי הזכיות של עשוקי משפט ויתראה פעלו והדרו גם על שווי זכיות היהודים.
אגרות צפון · פרק י״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Iggerot Tzfun, Vilna 1890
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אגרות צפון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
