אגרות צפון · פרק ט״ז, י״א

- אם נתבונן על הגלות במובן הנאמן הזה כנדרש, אם בעתותי הצרות, יקימו וקבלו, כי ה' ותורתו זאת היא תעודתם האחת בחיים, ושפע ההצלחה החיצונה חשבו בתור אמצעי וגם בימי צרה וצוקה עבדו את ה' באמת ואמונה, אז, - כמנקודת המצב התמידית של העמים, כמו מנקודת המצב של היהדות - אז!, אולי גמול ומוכשר נהיה לבית ספר הנסיון של האשר וההצלחה היותר גבוה בגולה.- לכן שאלת "שווי הזכיות" תחדל מהיות עוד שאלה, כי כשם שנצטוינו לרכוש לנו האמצעים החיצונים בתור תנאי הקיום והחיים, כן בטח חוב הוא על כל אחד, לבלי הרחיק מעליו את הנועם החן והחסד ורבוי האמצעים האלה בהיות לאל ידו להשיגם בנקל בדרך הצדק והאשר; יען לפי רבות מכסת האמצעים, כן תרבה האפשרית להרחיב ולהגדיל מלואי תעודתו בכמות מרובה; אף חובת הכלל הוא בטח, בעת נשקפה לו היכולת, לרכוש כל אלה בדרך ישרה. - אכן אם דרושה היא לחפצנו?