אגרות צפון · פרק י״ג, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

היום, אשר בפעם הראשונה, כאשר נשלמה בריאת הארץ ונתנה לממשלת האדם, היום ההוא, יהיה לו לזכרון עולם, כי הכל כאשר לכל מסביב לו, לה' הם, קנין הבורא, וכי רק מיד ה' נתן לאדם הכח והצדק למשול בהם, וכי חלילה לו להתגאות על כח הממשלה הזאת, בעוד עליו לדעת, כי הכל קנין ה', וכי הוא רק סוכן התבל כפי רצון ה' אדון העולם.- ולמען יכונן ויצייר כמו חי את הרעיון הזה, על האדם לעצור ביום ההוא את כח ממשלתו על היצורים, אל ישלה ידו בשום דבר, לפרוש את ממשלתו, ממשלת האדם, עליו, והוא: אל ישתמש בו להפכו בכחו ועצם ידו לתכלית הדרושה לחפץ האדם, ואם כן, עליו להשיב לה' את התבל "השאולה" לו מידו, למען ידע ויכיר תמיד, כי התבל רק "שאולה" היא לו, לכן המלאכות האסורות לו לעשות ביום השבת הנה ביחוד "מלאכת מחשבת" והיא, מלאכה אשר תעשה בדעת, בכונה ובאמצעים הדרושים, וגודל הפעולה הנאותה לו, פעולה מביאה לידי תוצאה, מלאכה המוציאה דבר לפועל, ברעיון בכונה, ברוח ובכה האדם. אבל לא כן המלאכות הנקובות בשמות "מקלקל" "מתעסק" "שאינו מתכוין" "שאינה צריכה לגופה" "כלאחר יד" ובתוך "השעור". - האינך רואה, כי בכל רגע אשר תשמור ידך מעשות מלאכה ביום השבת, תוכיח לדעת בהודאה גלויה, כי תאמין בה', בבורא היחיד ואדון העולם ותזכור בזה כי תעודתך להיות "עבד ה'?"- האינך רואה כי גם מלאכה קלה ובלתי מיגעת ביום השבת היא כפירה בה', באדון עולם ובורא התבל ותעפיל לעלות ולשבת על כס-יה, וכי זאת היא כפירה והכחשה בכל התעודה אשר לאיש ישראל? האינך רואה כי יום השבת מהחל ועד כלה הוא "אות", "זכרון" "ברית?" כי הוא קדש לה' לקדש את ששת ימי המעשה הבאים? ולא מנוחה מעמל ימי השבוע העבר!
נחלת הכלל · Iggerot Tzfun, Vilna 1890

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אגרות צפון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.