אגרות צפון · פרק י״ג, ב׳

ה' הוא הבורא והמכלכל את גוף ורוח האומה בקרב ישראל - על ידי פסח, שבועות, סכות ושמיני־עצרת; - ובגולה, גם על ידי חנכה ופורים; - ההכרה, כי הגוף יקבל ערכו רק על ידי הרוח והחופש על ידי החוק על ידי "ספירה". לשים לבעל הסבות ומטרת הגלות, עם האזהרה לבלי הכשל בעון גלות ע"י "התעניות"; לקדש גם את הגוף והזהירות לבלי השקע בתאוות הבהמיות: על ידי "המילה"; לשעבד כחות הרוח הלב והגוף אל עבודת האל המיוחד: על ידי "תפלין"; - לשוות לנגד עינינו תמיד את האל היחיד הטמיר ונעלם והתגלותו בימי קדם; לצייר ברעיונינו את הגבול אשר גבלו עלינו בעד השכל הנקנה ע"י החושים להגן בעדנו לבל נתור אחרי לבבנו ואחרי עינינו, על ידי "ציצית"; קדש את ביתך להיכל ה', וחייך בו לעבודת אלהים על ידי "מזוזה"; - הכרת מצב "יעקב אבינו" בתעודת שם "ישראל" הלא הוא: עיני ורפיון בכח ועוצם ידו העצמי, למען היות מוכשר אל תעודת ישראל הרוחנית הבאה בהתגלות ה', על ידי "מצה וגיד הנשה";