נצח ישראל · פרק נ״ו, ח׳

בדבר זו בארו לך כי ישראל תלוים בו יתברך בעצמו, ולא יהיה להם סלוק חטא בשביל האבות. כי האבות, אף שהם התחלה לישראל, הם התחלה במה. אבל שיהיו האבות התחלה מצד אמתת ישראל, דבר זה אינו כלל. רק כי ישראל הם דביקים בו יתברך בלי אמצעי כלל, כי הם דביקים בעצמו יתברך. ואם באמת האבות הם התחלת ישראל, דבר זה לא מצד אמתת ישראל, אבל מצד אמתת ישראל הם דביקים בו יתברך, ודבר זה הוא סלוק החטא מישראל. וזה שאמר כי לעתיד יאמר השם 'לכו נא אצל האבות ויוכיחו אתכם'. ורוצה לומר כי גם אצל האבות לא ימצא לכם זכות, שאם יש לכם זכות מצד האבות, היה נמצא זכות שלכם אצלם. ועל זה אף כי הם אבות לנו, והם התחלה לישראל, אין זה מצד אמתת ישראל. שאילו היו האבות לישראל התחלה לאמתת ישראל, כאשר נגזר על אברהם "כי גר יהיה זרעך", ועל יצחק "כאשר תריד", ועל יעקב "אנכי ארד עמך מצרימה", היה [להם] לבקש רחמים עלינו. אלא אף כי האבות הם התחלה לישראל, מכל מקום מצד אמתת עצמן אין תלויים אלא בו יתברך.