נצח ישראל · פרק מ״ב, ט׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ובפרק אלו טרפות (חולין סג.), "רחם" (ויקרא יא, יח) זה שרקרק, ולמה נקרא שמו "רחם", אמר רבי יוחנן כיון שבאה רחם - בא רחמים לעולם. אמר רב ביבי בר אביי, והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק. וגמירי, דאי יתיב על ארעא ושריק, אתי משיח, שנאמר (זכריה י, ח) "אשרקה להם ואקבצם". אמר ליה רבי יודא בר שימי למר בר איהי, והא ההוא דיתיב בי כרבא ושריק, ואתי גללא פסיקיה למוחיה, אמר ליה ההוא ביידא הוה, עד כאן. ויש בני אדם נותנים פירושים שונים למאמר הזה, והמה אינם בכתובים, ואין להאריך בדברים שאין בהם ממש. אבל המאמר הזה הוא כפשוטו. ובאו לפרש במאמר הזה כי לעתיד לימות המשיח יהיה העולם אחד לגמרי. ויש מיני נמצאים שמסוגלים לדבר אחד. ויותר מכל זה הם מיוחדים העופות, בעבור שהם נקראים "עוף השמים" (בראשית א, ל). והם מסוגלים לאיזה דברים, כמו שידוע מצפצופי העופות. וגבי רב עילש (גטין מה.) דקאמר היונה עילש ברח. ודבר זה מבואר בכמה מקומות.
נחלת הכלל · Netzach Yisrael, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 1997

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך נצח ישראל, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.