וזהו מה שמשתבח איוב דלא מבעיא שלא היה מסתכל בבגדים צבועים וכל שכן באשה עצמה ולא עוד אלא שלא היה מתבונן אפילו על בגדי הבתולה אף על פי שמותר להסתכל בעצמה וז"א ברית וגדר כרתי לעיני שלא להסתכל בשום דבר המביא לידי חטא כאשר צווני ה' ועוד הוספתי משלי שלא נסתכלתי על בתולה ומלת על לרמוז אפילו על בגד שעליה אף שמותר להסתכל בעצמה וזהו בודאי תכלית החסידות. עוד סובל הלשון לומר בו שכונתו לומר ברית כרתי לעיני מלהסתכל בשום דבר רע ומה אני מתבונן דוקא על בתולה כדי לחבבה על החתן באומרם ז"ל (בכתובות פ"ב די"ז ע"א) שמותר להסתכל כל ז' בה לחבבה. וא"ת שהיה טועה בזה לפי שאין ההלכה כן לזה אמר על בתולה ולא אמר בבתולה כלו' הוא היה עושה דבר להסתכל בה כדי לחבבה וגם כדי שלא יבא לשום מחשבה מה היה עושה הוה מסתכל עליה בלי שום התבוננות בצלם צורת פניה ולכן לרמוז לזה לא אמר בבתולה שמשמע שהיה תולה עיניו בדיוקנא שלה אלא על בתולה שהיה מתבונן על מקום מושבו ולא עליה והיתה מתחבבת על החתן בחושבו שמסתכל בה ודוק:
מדרש האתמרי · פרק ט׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.