מדרש האתמרי · פרק ט׳, ל״ג

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

סייג טוב כשעוש' מצוה יכוון שמתקדשים עמה כל אבריו ולכן יעשה אותה בכל כחו ובכל כונתו וכדרך שאמרו ז"ל במסכת שבת פ כל כתבי (דקי"ט ע"ב) אמר רבי יהושע בן לוי כל העונה אמן בכל כחו קורעים לו גזר דינו והטעם משום שבכח הקול מתנענעים כל האברים שהם כנגד רמ"ח מצות ואם חטא במצוה הנוגע לאבר אחד אשר בעבורו נגזר עליו מיתה כיון שענה אמן בכל כחו ובכל כונתו נתקדש האבר ונתבטל הגזרה ודוק. וכפי פי' רש"י ז"ל שפי' בכל כחו בכל כונתו נאמר ביה מלתא דמי הכריחו להוציא הדבר מפשוטו אמנם משום דקי"ל דאין המתרגם רשאי להגביה קולו מן הקורא ולכן אין העונה אמן יכול להגביה קולו מן הקורא:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.