גם נקדים שידוע שבימינו של הקב"ה הוא אורך ימים ובשמאלו עושר וכבוד כדכתיב אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד ולזה הכסיל שחושק בעושר וכבוד שהוא דבר השייך לזה העולם הולך וחושק מה שבשמאל התורה שהיא עושר וכבוד לזה אמר לב כסיל לשמאלו נותן לבו לשמאלו של הקב"ה שהתורה והקב"ה הכל ענין א' הוא ולזה לא אמר בשמאלו אמנם לב חכם לימינו של הקב"ה שהוא אורך ימים שכל תאותו לשכר עולם הבא שהוא אריכות ימים סייג י"ג שלא ילך אחר המותרות והמיעוט יראה בעיניו כהרבה ובזה ישיג למעלת החסידות וזהו כונת הפ' (שמואל ב' סי' י"ב) ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה הכונה לרמוז שכל כך חסיד היה הרש הזה משמח במיעוטו כאילו היה לו כל טוב שבעולם וזהו אומרו ולרש אין כל כלומר מה שאין לו כלל היה בעיניו כל וזהו אין כל אין לו כלום והיה נראה לו ככל ר"ל כאלו היה לו כל טוב שבעולם כדרך אין לשפחתך כל בבית שמה שאין לשפחתך כלום בבית זה אדרבה כל בבית משום שעובדיה מכר כל ביתו כדי לעשות צדקה עם הנביאים ששמר וכיון שהלכה כל הבית לדבר מצוה נמצא שמה שלא היה כלל בבית זהו אדרבה כל בביתו:
מדרש האתמרי · פרק ט׳, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.