סייג יב שלא יחשוב בקבלת שום שכר בעולם הזה מהמצות שעושה שאם חשוב זה בדעתו יבא לבעוט בראות שעושה מצוה ואין לו ממנה המשכת התועלת וזה אי אפשר משום דשכר מצות בהאי עלמא ליכא ולכן יפן את לבו תמיד שהטוב המוכן לאדם לעת זקנותו הוא הטוב המאושר גם כן הטוב המזומן לו לאדם באחרית ימיו לעולם הבא הוא הטוב המאושר זה דעת החכמים והשלמים לתת דעתם תמיד שישמור הקב"ה שכרם לעה"ב לא כן הכסילים המגרים נשכר עולם הזה ורמוז זה בפ' (קהלת סימן יו"ד) לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו דקשה שהיה ראוי לומר לב חכם בימינו ולב כסיל בשמאלו כשם שנאמר אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד שאינו אומר לימינה גם כן היל"ל כאן לב חכם בימינו משום דלימינו משמע לימין אחרים כו':
מדרש האתמרי · פרק ט׳, כ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.