וזהו רמוז בפ' (משלי ט"ו) אולת שמחה לחסר לב ואיש תבונה יישר לכת הכונה מה שדברנו שאיזה סכלות שעושה הכסיל שמחה היא לו ואע"פ שהוא דבר רע אינו מבחין בין טוב לרע ומשמח עצמו על מה שעושה אמנם והאיש תבונה שרואה דרכיו רואה ולומד וישר לכת ואומר אין ראוי לבחור בדרך זה ומה גרם לו כן בראות בעיניו בפועל גנות הענין בעשיית המעשה ע"י הכסיל וכדרך שפירשו המפרשים ז"ל בפ' (שם סי' א') יראת ה' ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו כלומר ממי אתה לומד שיראת ה' ראשית דעת בראות שחכמה ומוסר אוילים בזו ובהיות שהם מבזים החכמה והמוסר שהוא יראת ה' בודאי שהוא דבר טוב בהיותם הם עושין כל הדברים להפך:
מדרש האתמרי · פרק ט׳, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.