מדרש האתמרי · פרק ט׳, י״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

עי"ל נפש יקרה תצוד שעל ידי שאומר שהוא נפש יקרה וחשובה ומשים עצמו חסיד בוטחים בו ותצוד אותה וכונת שלמה הע"ה שלא יבטיח האדם מיד על כל הבאים לביתו ויחזיק להם בחזקת כשרים שזה יגרום רעות הרבה וכמאמר ז"ל (מס' דרך ארץ סוף פ"ה) לעולם יהיו בני אדם בעיניך כלסטים וכבדם כרבן שמעון בן גמליאל כלומר שלא יאמין בשום אדם לשים לו על ביתו או בכל אשר לו וכמאמרם ז"ל (שם) בר' יהושע שהשכיר אצלו אדם ונתן לו אכילה ושתיה והעלהו לגג לשכב ונטל סולם מתחתיו מה עשה אותו האיש עמד בחצי הליל' ונטל את הכלים וכרכן בטליתו וכיון שבקש לירד כו' ולכן מזהיר שלמה הע"ה בחכמתו על הדברים אשר הם תחת אפשרות:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.