ונחזור אל הענין שהרשע אבריו מופרדים ובשובו מתחברים יחד כדפרישית וקודם בואי לפרש מאמר חז"ל עם זה נקדים לשאול שאלה בענין הלולב דלמה תקנו לברך על הלולב ולא על האתרוג מאחר שהכתוב הקדימו שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים גו' וא"כ היה ראוי לתקן הברכה על האתרוג ולומר על נטילת אתרוג ורז"ל בגמרא השיבו ע"ז לפי שהוא גבוה במינו וחוץ מזה נוכל לומר דכיון דבאתרוג יש מחלוקת אם פרי עץ הדר האמור בכתוב הוא אתרוג או תפוח או איזה פרי מהוד אחר וע"ז תקנו לברך על הלולב לפי שהוא פשוט שכפות תמרים האמור בכתוב הוא הלולב עי"ל דאתרוג דומה ללב שהוא משכן המחשבה ובמחשבה שהיא נסתרת אין מקום לדבר ולזה אין מברכין באתרוג והבן. עי"ל משום שכבר הורגל האדם בכל השנה כשלוקח בידו איזה פרי מברך עליו הנותן ריח טוב בפירות או בורא פרי האדמה או בורא פרי העץ וכדי שלא יבא לטעות תקנו לברך על הלולב ולא על האתרוג לפי שאם יברך על האתרוג אפשר דבמקום נטילת אתרוג יברך בורא פרי העץ או נותן רט"ב מאחר שהורגל בזה כל השנה משו"ה תקנו הברכה על הלולב עי"ל שתקנו הברכה על הלולב משום כבוד א"י שבפריו נשתבחה א"י שהיא דבש תמרים:
מדרש האתמרי · פרק ז׳, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.