ונחזור אל הענין שמלחמת ב' יצרים תדיר בגוף האדם זה אומר בכה וזה אומר בכה היצר הטוב שהיא הנשמה חלק אליה ממעל רוצה להטותו בדרך הטוב והיצר הרע שהוא מצד חומר העכור רוצה להטותו אחר התאוה הגשמיות באופן שכל היום מתאוים תאוה זה לצד עילאה ימלל וזה כנגדו מקלל ולזה ר' אלכסנדרי אמר שכל העוסק בתורה לשמה שהתורה היא צרי ורטיית הנפש כאומרם ז"ל מושכהו לב"ה משים שלום בין פמליא של מעלה שהיא הנשמה חלק אלוה ממעל ובין היצר שהוא חומר העכור שהוא פמליא של מטה שנאמר או יחזק במעוזי כלומר המחזיק בתורה שנקראת עוז שנאמר ה' עוז לעמו יתן אז אומרת הנשמה התורה שלום יעשה לי וגם היצר עונה ואומר גם לי שלום יעשה לי וזהו טעם הכפל רב אמר כאילו בנה פלטרין של מעלה ופלטרין של מטה בא להוסיף על דברי ר' אלכסנדרי שמלבד מה שעושה למוד התורה לשמה ג"כ עושה כאילו בנה פלטרין של מעלה ויובן עם ההקדמה שהקדמתי בתחלת הדרוש אשר היא לקוחה מהקדמונים שאדם החוטא כל אבריו מתפרדים זה מזה ונדים זה מזה בהיותם כלם טמאים לפי שעבר על רמ"ח המצות עשה שהם מספר אבריו ולזה אמר רב שהעוסק בתורה לשמה שאז נמחלים לו כל עונותיו הרי הוא כאילו בנה פלטרין של מעלה שבונה ומתקן חוליות הנשמה שהיא מלמעלה לפי שכשם שיש חוליות בגוף כך יש בנשמה וגם בונה ומתקן פלטרין של מטה שהוא הגוף הנפרד מאבריו וע"י עסק התור' חוזרים חוליות הנשמ' והגוף ומתחברים ומתדבקים זה עם זה כבתחילה:
מדרש האתמרי · פרק ז׳, כ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.