אמנם נ"ל בענין הכפל שסובר זה לטעום מכל העבירות ובדרך שלסוף לא יהיה עון בידו כיצד שאומר אחטא ואשוב וכיון ששבתי כבר נתכפר לי עון זה וכיון שנתכפר זה אחטא עוד עון אחר ואשוב ונמצא שראשון ראשון מסתלק כבר ונתכפר על ידי תשובה ולכן לאיש כזה אין מספיקים בידו לעשות תשובה כלומר בבואו לפני החכמים לשאול תשובה אין מספיקים בידו לעשות תשובה כלומר אין נותנים סיפוק תשובה בידו אלא אומרים לו שאין לו תקנה עולמית לעונו והטעם משום שתקנתו הוא קלקלתו משום שבראות שיש לו תשובה על עון ראשון חוזר לעשות עבירה אחרת באומרו כבר נתכפר עון ראשון ונתבטל ע"י תשובתי עליו ובזה אחזור לעשות עבירה אחרת ולכן לאיש הזה דוקא אין מספיקים לעשות תשובה כלומר ב"ד אין נותנים לו סיפוק לתשובתו אלא אומרים התענה כך וכך ובתשלום זה נותנים עליו עוד עד יום מותו ולכן לא אמר האומר אחטא ואשוב אין מקבלין אותו בתשובה משום שאין דבר שיעמוד בפני התשובה:
מדרש האתמרי · פרק ז׳, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.