מדרש האתמרי · פרק ו׳, ל״א

דרך שלישית ג' משמרות הוי הלילה רמז לאדם החשוך אשר מחומר קרוץ הדומה ללילה שיש בו ג' מדרגות אחד עד י"ג שנים שאז כולו יצר הרע וגם אינו נענש על מעשה הרע שעושה וזהואומרו משמרה א' חמור נוער שבשנים אלו החמור שהוא יצר הרע שנקרא חמור נוער כדאיתא בזהר בסדר במדבר דק"י מדרגה ב' שהוא מעשרים ומעלה שאז נענש על מעשיו אז כלבים שהם המקטריגים צועקים עליו תמיד לפני הקב"ה על מעשיו כדכתיב והכלבים עזי נפש וכתיב מיד כלב יחידתי משמרה שלישית שהוא בעת הזקנה תינוק יונק כלומר חוזר האדם למדרגת תינוק שחוזר ממעשיו וכנולד דמי וכדאי' במדרש חזית וכפי דרך זה יבא על נכון קו' הש"ס דמקשה מאי קחשיב ר' אליעזר אי תחילת משמרות קחשיב משמרה ראשונה סימנא למה לי אורתא הוא כלומר כיון שתחילה כולו חומר ואין בו אלא יצר הרע בודאי שכולו חושך ומה חידש לומר דהחמור שהוא היצר הרע נוער ושולט בו פשיטא אי סוף משמרות קחשיב שהוא עת הזקנה כשעומד בסוף ימיו מה חידש דהוא כתינוק שאין בו חטא פשיטא דיממא הוא כלומר דברור וצדק דנמשל ליום כדרז"ל על פסוק ויקרא אלהים לאור יום אלו מעשיהם של צדיקים משום שכשאדם מגיע לזקנותו חוזר בתשובה ותירץ סוף משמרה קחשיב וללמדך שסוף משמרה ראשונה שהוא סוף י"ג שנים אז נכנס יצר הטוב ואז חמור נוער בתוקפו להלחם עם היצר הטוב הנכנס ובאמצע דאמצעיתא אז הכלבים הם המקטריגים צועקים יותר לקטרג עליו כיון שמעשרים שנה ועד שמשלים ארבעים לבינה איזה דבר קל נחשב לחמור והקטרוגים מתגברים ותחילת משמרה אחרונה שמיד בתחילת זקנותו נותן האדם את לבו לשוב ונחשב כתינוק וצריך לנהוג בו כבוד. ואי בעית אימא סוף משמרות קחשיב ואם תאמר סוף משמרה אחרונה סימנא למה לי פשיטא דחוזר ותירץ למאן דגני בבית אפל רמז לזקן שמחמת עיכוב לא יכול לעשות תשובה בפועל כי אם במחשבה בלבד למדך דצריך שיתחזק לקום ויקרא ק"ש שהוא היחוד רמז שעיית תשובה במעשה דכיון דנתאחד כל כך לשוב צריך להגדיל עשייתה ובזכור הראשונות יגדל הקב"ה הנקמה מאדום לנקום מידם דמן של ישראל אשר שפכו כמים סביבות ירושלים וה' ברחמיו יקרב השעה בעבור שמו המחולל בגוים כדי שיהיה מהולל ומפורסם ע"י ישראל בכל העולם בילא"ו: