מדרש האתמרי · פרק ו׳, כ״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

או יאמר נגד השמש שבהיות דאסור לאדם לשמש מטתו ביום נמצא דמעשה הזה מגונה לעיני ישראל וזהו נגד כל ישראל וגם הוא נגד השמש שבהיות שאסור לשמש מטתו ביום נמצא שהמעשה הזה גם הוא נגד רצון השמש וכדרך שאמרו ז"ל שאותו יום שאדם חוטא היום מקלל אותו בהיות שעשה בו עבירה ונמצא שהשמש אינו רוצה להיות גרמא בנזיקין וזהו נגד השמש והותר עם זה ספק א' וכשמוע דוד הרעה הגדולה אשר דיבר לו נתן הנביא בשם ה' רצה להתנצל עצמו ואמר אנכי חטאתי לה' כלו' חטאתי בעבור ה' שחטאת דוד היה גזרת מלך כדחז"ל כדי שילמדו ממנו תשובת יחיד באופן שהיה מוכרח במעשיו או חטא בעבור דלא לימרו עבדא זכי למריה כאומרם ז"ל בפ' חלק דק"ז אמר דוד לפני הקב"ה גליא וידיעא קמך דאי בעינא למכפי ליצרי הוה כייפינא אלא אמינא דלא לימרו עבדא זכי למריה כו' וזהו אומרו לנתן הנביא אנכי חטאתי לה' כלו' מה העונש הגדול הזה מאחר שמה שחטאתי היה בעבור כבודו:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.