עוד יש לדקדק בפסוק אשרי האיש דלמה בפ' ראשון דיבר בלשון עבר באומרו אשר לא הלך ובפסוק ב' בלשון הווה כי אם בתורת ה' חפצו ובפ' ג' בלשון עתיד והיה כעץ שתול גו' אמנם נראה לפרש במאמרם ז"ל ביומא פ"ג דל"ח כיון שעברו רוב שנותיו של אדם ולא חטא שוב אין חטא בא על ידו ולזה אמר אשרי אותו האיש שלא הלך בעצת רשעים ולא חטא אשרי ומאושר הוא ששוב אין חטא בא על ידו ולכן דיבר בלשון עבר לרמוז לאותו שכבר עברו חלפו רוב שנותיו בלא חטא ואם אמור יאמר האיש הזה מאחר שעוד אין חטא בא על ידי בהיות שעברו רוב שנותי בלא חטא מה לי עוד ולצרה להטריח עצמי בעסק התורה לכן אמר בלשון הווה כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה לומר שאינו פטור מן התורה דצריך שישב ויעסוק בה ואם יאמר ומאחר ששוב אין חטא בא על ידי ועוד לי שאני עוסק בתורה אזכה לשתי שולחנות ואקבל שכר מהמצות גם בעולם הזה לזה אמר בל' עתיד והיה כעץ שתול על פלגי מים ששכר מצות בהאי עלמא ליכא ולעתיד לבא יקבל שכרו בשלימות ונחזור לעניננו שאין ראוי לאדם לבקש לעמוד בנסיון רק מי שהוא בעל תשובה בלבד נקראת תשובה שלימה אם אירע לו שפגע עם אותה אשה אמנם לא שיבקש לעמוד בנסיונות שלא יארע לו כמו שאירע לדוד ויהיה עונשו כפול ורע כמו שאירע לדוד:
מדרש האתמרי · פרק ו׳, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.