מדרש האתמרי · פרק ו׳, ט״ז

ונחזור לענין שיש לדקדק עוד אומרו כי אם בתורת ה' חפצו גו' והיה כעץ שתול על פלגי מים וגו' דהלא אין שיעור לשכר התורה ולמה נתן הוא שיעור למתן שכרה וגם שיעור מעט אמנם יובן עם האמור שאין ראוי לאדם שיביא עצמו לעמוד בנסיון כמו שפרשתי בדרוש א' של תשובה במאמר אל יביא אדם עצמו לידי נסיון שהרי דוד לא עמד כו' ובהיות שדוד לא עמד בנסיון לכן בא להזהיר לאדם שלא יביאו עצמן לידי נסיון שאפשר שאמור יאמר האדם אלך ואעמוד בנסיון ולקבל שכר וארגיל עצמי מעט מעט ואלך תחילה בעצת רשעים שאינו תקיף כל כך היצר ואשב עמהם ולא אחטא ואחר שהרגלתי לעמוד בנסיון על דבר מועט אלך אח"כ בדרך חטאים אשר שם היצר תקיף יותר ובהיות הדבר יותר חמור מהעצה משום שבדרך חטאים אני רואה העבירות בפועל ואני רואה אותם ופורש עצמי יש לי יותר שכר על זה ומשם אשקיף אל ישיבת הלצים שאז בודאי היצר תקיף יותר בהיות עבירה שהעושה אותה אינו רואה פני שכינה והעומד בנסיון החמור הזה בהיות שכבר למדתי והרגלתי עצמי לעמוד בקלות לכן בא דוד להזהיר שאשרי האיש אשר אינו מכניס עצמו בתגר הזה ובעצת רשעים לא הלך ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב לעמוד בנסיון שהרחקתם הוא הטוב והישר משום שאפשר שהיצר יטהו לדרך לא טוב לכן לרמוז על זה לא אמר אשרי האיש אשר לא חטא ולא התלוצץ שהרי התורה הזהירה על כך ומה חידש דוד הע"ה ואמר כי אם בתורת ה' חפצו ר"ל אפ' שיאמר האדם יודע אני בעצמי שאעמוד בנסיון הזה להשיב לזה אומר כי אם בתורת ה' חפצו אלמדך דרך שאין בו אחריות של הפסד כלל שבאותה שעה שאתה רוצה לישב בנסיון לך לבית המדרש ועסוק בתורה והוא יותר טוב משום שהעושה זה שבתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה לעולם אינו מפסיד כלום על פלגי מים גו' שכל אשר יעשה יצליח מה שאין כן העומד בנסיון שאפשר שאע"פ שאומר שיכול לעמוד בנסיון אפשר שלא יצליח בדבר שלא יעמוד בנסיונו מה שאין כן העוסקבתורה שהוא פשוט שיצליח ונמצא בזה שאומרו והיה כעץ אינו מדבר על השכר רק הוא דרך משל וחידה שמביא לאותם הרוצים לעמוד בנסיון שעסק התורה מוטב באותה שעה שמאבד על המדה הרעה לבחור בנסיון בידיו משום שהוא מרויח לעולם כעץ הזה ששתול על פלגי מים שלעולם כל אשר יעשה יצליח לא כן הרשעים כלומר לא כן המביא עצמו בדרך רשעים להביא עצמן בנסיון שמסכנין את עצמן: