ובהתר ספק ג' י"ל שהן אמת שיש ללמוד תשובה מן התורה כדכתיב ושבת כו' אמנם הייתי אומר שמאחר שחטא ופגם את עצמו אף שחזר בתשובה ונתקבל תשובתו מיהו אינו חוזר להיות כבתחילה שדי שיהיה מספיק תשובתו להצילו מן המות שהיה ראוי למות בעבור חטאו כמו שמחייבים מיתה לחוטא הנבואה והחכמה כו' לכן הוצרך להביא מדור המדבר ומדוד שאע"פ שחטאו כיון שחזרו בתשובה חזרו לקדמותן שהרי בדור המדבר חזרה השכינה לשכון עליהם במעשה המשכן וכן בדוד אחר שקבל יסורין שנצטרע ששה חדשים ונתכפר לו העון בתשובתו חזר בו השכינה למדנו מאלו שבעל תשובה אע"פ שחטא מאחר ששב לא איבד כלום ממה שהיה מקודם. ולענין ששאלתי שהיו יכולים ללמוד תשובה רבים מננוה שהרי ננוה שהיו גוים כשעשו תשובה קבלן הקב"ה וכ"ש לישראל נראה שלא היה מקום ללמוד משם מאנשי ננוה משום שהייתי אומר דשאני ננוה שקבלן הקב"ה בעבור הבהמות שהסירו מהן האוכל כדכתיב ויאמר בננוה מטעם המלך וגדוליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומום אל ישתו ומאחר שעשו כן ענה הקב"ה כדכתיב אדם ובהמה תושיע ה' ודרשו רז"ל אדם בשביל בהמה יושיע ה' אמנם לא מצד עצמן:
מדרש האתמרי · פרק ה׳, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.