מדרש האתמרי · פרק ד׳, י״א

אמנם נ"ל לפרש שמה שאמר לאבותינו ר"ל בעבור אבותינו הקדושים בזכות אברהם יצחק ויעקב שהאבות סימן לבנים ועשרה נסים אלו נעשו במקדש בזכותם ג' ראשונות שהם לא הפילה אשה מריח בשר הקדש ולא הסריח בשר הקדש מעולם ולא נראה זבוב בבית המטבחיים. אלו השלשה שמדברים בענין הקרבן היו בזכות יצחק שנעקד על גבי המזבח כקרבן שלשה אחרים כנגד יעקב אבינו ע"ה ולא אירע קרי לכ"ג ביה"כ בזכות יעקב שלא ראה טיפת קרי כל ימיו כאומרם ז"ל ולא כיבו הגשמים אש של עצי המערכה כנגד יעקב שלא כיבה נר בלילה לעסוק בתורה ולילה כיום יאיר כאומרם ז"ל בפסוק וישכב במקום ההוא כאן שכב אבל י"ד שנים שהיה בבית שם ועבר לא שכב דלא פסיק גירסא מפומיה ובזכות שלא כיבה נר בלילה לעסוק בתורה מדה כנגד מדה לא כיבו הגשמים ובזכות שנצח למלאך שרו של עשו וסיכן עצמו לנצחו ונעשה צולע על ירכו כדי לנצחו שאם ח"ו היה גובר שרו של עשו לא היה תקומה לשונאיהם של ישראל לכן בזכות שנצחו לא נצחה הרוח את עמוד העשן וארבעה נסים אחרים הם כנגד אאע"ה בזכות שנתן לחמו לכל העולם כדי לקרבן לאמונתו יתברך לכן לא נמצא פיסול בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים בזכות שהיתה אהלו מפולש ופתוחה לרוחה לארבע רוחות העולם כדי שיכנסו מכל צד ולא יעבור אחד מלהכניסו תחת כנפי השכינה כנגד זה משתחוים רווחים. בזכות המילה שנעשית על יוי עקרב כמו שהקדמתי לא הזיק נחש ועקרב בירושלים ונכון: