הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל כו' כו' וסמיך ה' שומרך יובן בדחז"ל גבי אונקלוס הגר ששלח הקיסר אחריו אנשים לתופסו והמשיכם בדברים וגיירם עד שצוה להם תפסוהו ואל יטו אזנכם לאמרי פיו וכן עשו וכשהיו מביאים אותו מצא מזוזה והניח ידו עליה ונשקה ושאלו לו על הדבר ואמר להם מלך ב"ו ישן מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ אבל הקב"ה אינו כן אלא ישראל מבפנים והקב"ה משמר להם מבחוץ וגיירם כו' לז"א הנה הקב"ה לא ינום ולא יישן ובהיות כן שומר ישראל אינו כשומר שאר האומות שהמלך מבפנים והשומר מבחוץ אלא ה' שומרך המלך שומר בחוץ והעבד נשמר. ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך הכונה יובן בדחז"ל בא לטהר מסייעין אותו מן השמים באופן שצריך שיתחיל האדם תחילה כדי שיעזרהו לז"א ה' שומרך מכל רע ה' צלך מכל יצה"ר בלבל שיהיה על יד ימינך שהוא היצה"ט הנקרא ימין שנאמר ולב חכם לימינו שתתחיל אתה תחילה לעשות עצת ימינך שהוא היצה"ט ואז ה' שומרך ויצילך:
מדרש האתמרי · פרק ל׳, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.