מדרש האתמרי · פרק ל׳, כ״ח

וק"ט דמה חידש בעל המאמר בזה מאחר שהדברים פשוטים מאליהם. אמנם יובן בפ' בחרתי הסתופף בבית ה' מדור באהלי רשע אשר כאן הקושיא עצומה דפשיטא שטוב להסתופף בבית ה' מדור באהלי רשע. אמנם הכונה בחרתי בבית ה' בשב ואל תעשה מדור באהלי רשע כדי לעמוד בנסיון ולקבל שכר וזהו עצמו כונת המאמר מוטב לך לחבוק דדיה של תורה אע"פ שלא תלמוד משום שזה יביא לך למעשה כדרך מתוך שלא לשמה בא לשמה גם בהיותך בתוך דדיה של תורה התורה עצמה תביא אותך לידי זכות מלחבק חק נכריה כדי לעמוד בנסיון ולקבל שכר משום שזה אדרבה יביא אותך לידי חובה שאפשר שלא תעמוד ביצרך דלכן אמרו ז"ל לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון והן אמת שאם הביא עצמו ועמד בנסיון לא הפסיד אמנם לא כל אדם יכול לעמוד. אשר עם זה יובן כונת המשנה בן עזאי אומר הוי רץ למצוה קלה ובורח מן העבירה שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה דקשה דכשם שאמר הוי רץ למצוה קלה לרבותא למה לא אמר ובורח מן עבירה קלה אמנם הוא אשר דברנו שבענין המצוה אמר הוי רץ לומר שיזדרז עצמו אפילו במצות קלות שאדם דש בעקביו אמנם בענין העבירה לא יכול לצוות דרך ציווי וגזירה ובורח מן העבירה שאפשר שיש אדם מכיר בעצמו שיעמוד בנסיון ולא ירצה לברוח מן העבירה אלא אדרבה יבקשנה ככסף כדי לעמוד בנסיון ולכן אמר סתם ובורח מן העבירה להזהיר בצווי קל שלא יביא עצמו לידי נסיון אמנם אם היא עבירה קלה שיכול לעמוד בה לא נפל הצווי על זה על שיודע בעצמו שיעמוד בנסיון ולזה לא פירש ובורח מן עבירה קלה ועכשיו מפרש ואזיל מה שאמרתי ובורח מן העבירה לרמוז שלא יעמוד בנסיון משום שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה ולא די שלא עמד בנסיון יש נזק עתיד שהוא עבירה אחרת ולכן אמרתי לך ובורח מן העבירה ומה שלא אמרתי ובורח אפילו מעבירה קלה לרמוז שאם יכיר בעצמו לעמוד בה בהיותה קלה יעמוד ויקבל שכר משום ששכר מצוה מצוה כלומר כשם ששכר מצוה בא לו מהמצוה עצמה שעשה שבסיבתה מקבל שכר מהקב"ה כך שכר העבירה בא לו מהעבירה עצמה שבסיבתה קבל שכר בעבור שבא לידו ולא עשה אותה. ועם זה מתיישב קו' כל המפרשים דלמה גבי העבירה אמר שכרשאינו נופל הלשון הזה כי אם על קבלת הטוב אמנם כפי דרכינו יובן שהוא שכר טוב שמקבל בעבור העבירה שעמד בה בנסיון. עי"ל כדחז"ל (מס' ע"ז ד"ג ע"א) שכל מצוה שאין בה חסרון כיס נקרא מצוה קלה דלכן נותן הקב"ה לאה"ע מצות סוכה כו':