ובזה יובן משנה ר"ח סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו יובן עפמ"ש משחרב נבוכדנצר את המקדש השם חסר כי יד על כס יה ואו"ה אומרים הקב"ה הזקין והרשעים עושים מה שלבם חפץ לז"א הוי מתפלל בשלומה של מלכות של הקב"ה שימלוך מהרה בב"א ויהי שמו וכסאו שלם שאלמלא מורא שהיא המיתה כמו שדרשו ז"ל שנקנסה מיתה על אדה"ר משום שהאלהים עשה שייראו מלפניו ואלמלא מורא שהיא המיתה שמביא מורך בלבבם איש את רעהו חיים בלעו ח"ו באומרם הקב"ה הזקין ח"ו אמנם בראותם שהקב"ה ממית למי שירצה ומחיה למי שירצה ובפרט בענין המגפה אז מודים שהכח והגבורה ביד הקב"ה ואין שינוי בו והטעם שהניח לנבוכדנצר להחריב את ביתו היה לטובתם של ישראל להטיל כעסו בעצים ובאבנים באופן שבענין המיתה אדם יבא להכיר להקב"ה שבאומרם לחוטא ראה זה שמת חוזר ממעשיו:
מדרש האתמרי · פרק ל׳, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.