מדרש האתמרי · פרק ל׳, כ״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ובזה נבין פסוק (ישעיה סי' כ"ו) בטחו בה' עד כי ביה ה' ציר עולמים יובן בדחז"ל (במ"ר במגילת אסתר ע"פ) שהמן אמר לאחשורוש שאלהי ישראל כבר הזקין והראיה שבא נבוכדנצר חרב את ביתו כו' לזה להפיל סברא זאת ארצה אמר בטחו בה' עדי עד כי מעולם ועד עולם הוא וככחו אז כחו עתה והטעם שהניח לנבוכדנצר לחרב ביתו כדי להטיל כעסו שם ולהציל לישראל לז"א בטחו בה' עדי עד וראיה לדבר שהוא בעל היכולת כלם מעולם ועד עולם שהרי ביה שהוא שם חסר כדכתיב כי יד על כס יה היה צור עולמים וברא העולם וא"כ גם עתה שנקרא יה בעבור שחרב ביתו וגלה עמו ונקרא יה לא מפני זה הזקין ח"ו אלא שהרי בשם יה ברא העולמות ודוק:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.