אך יש לדקדק שהיה מן הראוי לומר רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לה שמלת לו אינה מתיישבת כל כך אמנם נראה שבהיות שיש רשע ורע לו ויש צדיק ורע לו וטעם הרשע ורע לו משום דאין בידו שום מצוה לאכול וצדיק ורע כדי לנקותו מאיזה חטא שבידו אמנם הרשע ורע לו בראותו לצדיק ורע לו סובר שבעבור היותו משולל משום מצוה יש לו רע באופן שמעצמו דן לאחרים לזה אמר דוד רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו כלומר מביאים ראיה מעצמן ואומר כל א' מנפשי אני יודע שאין ישועתה לו לדוד שהרי בעבור היות נפשי מגואלה יש לי רע ובודאי שגם דוד כמוני בהיות יש לו יסורין וזהו אומרו רבים אומרים לנפשי ר"ל בעבור נפשי אני דן לדוד שאין ישועתה לו שהרי באלהים סלה שמדת הדין פוגע בו סלה ואינם יודעים הרשעים הללו ההפרש שביני לבינם שהרע שיש בהם הוא בעבור היותה רקנים מכל מצוה והיסורים שבי הם לנקותני מאיזה עון והוא סבה שאתה ה' מגן בעדי כלומר והוא סבה שאותיות אתה רשומות במצחי כדי שיהיו מגו בעדי שלא ישלוט בי גהינם כמו שפירשנו שלמי שהוא צדיק מרשמים במצחו אותיות אתה:
מדרש האתמרי · פרק ג׳, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.