ובזה נוכל לומר ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי ונקדים לפרש מתחילת המזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו וחז"ל הקשו קינה מבעי ליה אלא אמר מזמור שלא היה עבד או ממזר מי שקם עליו כו' אמנם נ"ל לומר שאמר שירה על שמצא מקום לברוח ולא נפל בידו שהיה ממיתו כפי מה שיעצוהו ולזה אמר לדוד וטעם המזמור היה בברחו כלומר על מה שמצא מקום לברוח מפני אבשלום בנו:
מדרש האתמרי · פרק ג׳, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.