מדרש האתמרי · פרק כ״ט, כ״ג

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

עי"ל שידוע שר' יוחנן לא השלים שנותיו שבקשו עליו חכמים ומת אחר שענש לריש לקיש כדאמרינן בבבא מציעא (דף פ"ד ע"א) ונמצא שיופי של ר' יוחנן לא נתבלה בעולם הזה עד סופו משום שמת קודם זמנו וזהו מה שרמז לו ר' אלעזר ברוח הקודש וגם נפל האמת בפי ר' יוחנן והשיב ודאי על זה קא בכינא וזהו אומרו על האי שופרא דבלי בארעא דוקא ולא בעולם ודוק. עי"ל שר' יוחנן לא נמצא בכלל היפים משים דהדרת פנים לא הוה ליה ונמצא שאבד יופיו בעבור עיכוב זה ולא נמנה בתוך היפים וי"א על האי שופרא דבלי בארעא שאיני נזכר עוד ששאר היפים אע"פ שמתו עדיין מזכירים אותם כיעקב וכדומה ונמצא דעדיין לא נתבלה יופיין נאם הצעיר העומד לשרת ולכהן אליהו הכהן ס"מ:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.