אמנם י"ל שכיון שישראל נמשלו לכמה אילנות טובות עץ פרי עושה פרי וגזעם מחליף כרמון ותפוח וכדומה מי הכריחו לומר כארזים מאחר שיש ארזים גזעם מחליף ויש שאין גזעם מחליף שאפשר שיחשדוהו שעל ארז שאין גזעו מחליף קאמר אלא ודאי בהיות יכול להמשילם לאילן אחר עושה פרי וגזעו מחליף ולא המשילם כי אם לארז ודאי שכונתו היה על אותו מין ארז שאין גזעו מחליף קאמר וא"ת ובדרשת תמר וארז מי הכריח לדוד הע"ה לומר צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון מאחר שהיה יכול להמשיל הצדיק לאילן אחר עושה פרי וגזעו מחליף ולא לתמר שאין גזעו מחליף וי"ל שהוכרח להמשילו לתמר אעפ"י שאין גזעו מחליף דלכן חברו עם ארז שגזעו מחליף משום שבתמר יש עניינים אחרים משא"כ בשאר האילנות שהתמר גבוה במינו כאומרם ז"ל ולבו מכוון לשמים וכל מה שיוצא ממנו אינו דבר לבטלה כן הצדיק ונמצא שיש בתמר מה שלא יש בכל אילנות שבעולם ואינו חסר ממנו כי אם שאין גזעו מחליף ולהשלימו קשרו בארז שגזעו מחליף:
מדרש האתמרי · פרק כ״ז, נ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.