מדרש האתמרי · פרק כ״ז, נ״ד

א (א"ה הש"ח ס"ט עיין בס' תאוה לעינים ובס' ישרש יעקב שהקשו כן וראיתי להרב שארית יעקב בסוף ס' טהרה דתמה על ב' המאורות הנ"ל דבבתרא ד"פ עלה דאמרינן בדקלים ובארזים חופר ומשרש לפי שאין גזעם מחליף הקשה והא דריש ר"ת ב"ל מ"ד צדיק כתמר יפרח כארז כו' אם נאמר תמר כו' אף צדיק אין גזעו מחליף כו' ומשני הב"ע בשאר מיני ארזים דאמרי בי רב יו"ד מיני ארזים הם כו' יע"שוכשאני לעצמי אנכי הרואה להרב תאוה לעינים שכבר נזכר מהסוגיא הנ"ל שם בסוף לשונו וכתב וז"ל ומצאתי בפ"ה דבתרא דפריך וארז אין גזעו מחליף ומשני התם בשאר מיני ארזים ע"כ. הרי להדיא שהרב בעצמו ראה סוגיא הנ"ל אלא דהא קל"ט להרב תאוה לעינים דמה לו להרחיק עד בבא בתרא דהרי שם בתענית בסוגיא עצמה פריך הגמרא וארז גזעו מחליף והתניא הלוקח אילן מחבירו לקוץ כו' ומשני הב"ע בשאר מיני ארזים כו' יע"ש. הרי בסוגיא עצמה ג"כ משני שיש מיני ארזים שגזעם מחליף ויש שאין גזעם מחליף וא"כ לא הו"ל להרחיק עד בבא בתרא וכ"כ יש לתמוה על הרב החסיד הרב שארית יעקב ז"ל דהו"ל להקשות מהסוגיא עצמה ועיין להרב עין יעקב שם בתענית ועיין להרב הגדול בפתח עינים שם ויש לעמוד בדבריו ואני אמרתי בחפזי ודוק) ואם נאמר שיש ארז ויש ארז יש ארז שאין גזעו מחליף ויש ארז שגזעו מחליף כמו שאמרו ז"ל במסכת תענית שם עדיין הקושיא במקומה עומדת שכיון שיש ארז שגזעו מחליף מי יאמר שכונתו של בלעם באומרו כארזים שעל ארז שאין גזעו מחליף קאמר אימא שהמשילם לארז שגזעו מחליף: