ח גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב קשה דבל טוב משמע לא טוב ולא רע והכרת פנים במשפט עובר בלאו דלא תכירו פנים במשפט ואפ"ל דהכר פנים במשפט שאמר כאן ר"ל שאין רשאי לדיין לדון בחכמת הפרצוף בלא עדים ולזה אמר בל טוב שאם עשה כן לא טוב עשה אמנם לא עבר בלאו א עי"ל שאם בא אחד לפני הדיין והוא מארץ רחוקה שזמן מה שלא ראה אותו ועכשיו בראות אותו בפעם ראשונה בבואו לפניו לדין אל יכירהו שאפשר שיסתם טענות של חבירו ולזה אמר לא מבעיא שהכרת לחבירו שבא מעיר אחר שאין טוב לדיין שיעשה כן שמא יסתם טענת בעל דין חבירו של זה אלא אפילו הכר פנים שהיא החלוקה ראשונה לדון בחכמת הפרצוף אע"פ דלא שייך שם סתום שום טענה לאלזה ולא לזה שאינו טוב ועיין בפסוק זה כמה פנים שפירשתי בפירוש הפרשיות בפ' דברים:
מדרש האתמרי · פרק כ״ז, ל׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.