מדרש האתמרי · פרק כ״ו, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנה חפשתי באמתחות המפרשים ז"ל ומצאתי תשובה נכונה על זה בספר עמודיה שבעה בעמוד ז' יריעות שלמה וז"ל בהיות כי חכמי פלוסופיא תלמידי ארסטוטלי' יש"ו והנלוים אליו כולם כפרו במעשה ה' בבריאת שמים וארץ ואמרו שהעולם לא נברא אלא הוא צל של הקב"ה והוא נעשה מצד חיוב כמו שאם יעמוד האדם נגד החמה יתחייב שיהיה צל מעצמו כך מעת שנמצא אלהותו יתברך אשר אין עת אל מציאותו מאותה שעה נעשה צל זה שהם שמים והארצות וכמו שהקב"ה חי וקיים לעד כך יהיה העולם לעולמי עולמים כי כל מה שברא כמו האדם ושאר בעלי חיים הוא כלה בסופו אבל הארץ שלא נבראת לא יבלה לעולם ומטעם זה כופרים בכל התורה כולה ובשכר ועונש כי התורה אומרת בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והם אומרים שלא נברא ומדהא ליתא כל התורה ליתא ח"ו וגם אומרים שאין שכר ועונש כי בשלמא המודה שהעולם נברא מרצון הטוב של הקב"ה שעשה כן לבריותיו להטיב להם שיעבדו נעבדים לרב ודאי מודה שהעובד את השם יש לו שכר ולהכחיש הסברא הרעועה הזאת העולם אינו בחיוב שהוא צלו של הקב"ה מה עשה הקב"ה הניח צד צפון פרוץ ואם אמת שהעולם צלו של הקב"ה למה לא עשה צל גם בצד צפון אלא ודאי זה מורה שבראו מרצונו ומקום שרצה לבראת ברא ומקום שלא רצה לא ברא ונכון:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.