מדרש האתמרי · פרק כ״ו, ב׳

ילקוט תהלים סי' כ"א למנצח מזמור לדוד ה' בעזך ישמח מלך זש"ה והיה ביום ההוא שורש ישי אמר ר' חנינא אין מלך המשיח בא אלא ליתן לא"ה ב' מצות כגון סוכה ולולב אבל ישראל כולם לומדים תורה מן הקב"ה שנאמר וכל בניך לימודי ה' ולמה בשביל אליו גוים ידרושו כו' בפרקי ר"א העולם נבנה בצורת בי"ת שיש בה ג' רוחות ורוח אחת פתוח כן העולם הוא בנוי מג' רוחות ורוח צפון פתוחה ועתיד הקב"ה להביא כל ע"ז שבעולם ויאמר להם שיגדרו הגדר הזה וידעו כולם שאין בהם ממש ע"כ. ובזה יובן פסוקי ישעיה בענין נבוכדנצר סי' י"ד ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכבבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון אעלה על במותי עב אדמה לעליון אך אל שאול תורד אל ירכתי בור כו' הכונה ידוע שנבוכדנצר הרשע היה מחזיק עצמו לע"ז וידע שהקב"ה הניח צד צפון פרוץ כדי שכל מי שיאמר שהוא אלוה ילך ויבנה זה הצד ולכן הרשע הזה היה משבח עצמו שיכולת בידו לבנותו כדי להאמת שטותו ולכן אמר הנביא עליו ואתה אמרת השמים אעלה ממעל לככבי אל ארים כסאי ומה גרם לך לומר כן להחזיקך לאלוה משום שאמרת ואשב בהר מועד בירכתי צפון ובהיות שכח בידי לישב בירכתי צפון לבנות אותו ולעשותו מקום ישיבה ומושב זהו גרם שנתגאית לומר אעלה על במותי עב אדמה לעליון שכשם שהוא ברא יש מאין גם בידי יכולת לעשות שהרי אשב בירכתי צפון אמנם דע באמת שלא תוכל לבנות צד צפון אלא בשעה שתלך לבנותו כפי סברתך אך אל שאול תורד אל ירכתי בור משום ששם בצד צפון שאינו בנוי הוא מקום רוחות שדין ולילין והם יביאו לך בירכתי בור: