אך יש לידע אם פליג ר' יוחנן עם רב נחמן ועם ר' חלבו ואם פליגי במאי פליני. אמנם נראה לפרש ביאור המאמר עם הטעם שכתבתי בתחילת הדרוש משם המפרשים שגדולת מעלת תפלת המנחה הוא בעבור שאעפ"י שהאדם טרוד בעסקיו מניח הכל להתפלל ולעולם שכל התפלות שוות ובזה נראה דלא פליגי ור' חלבו אמר לעולם יזהר אדם בתפלת המנחה ונמוקו (עמו) של ר' חלבו מהטעם האמור בעבור שאדם עסוק ומניח הכל ובא להתפלל ומזה הטעם נענה גם אליהו ועכשיו ר"נ בר יצחק אמר אף תפלת שחרית כונתו של ר"נ בר יצחק לפרש כונת ר' חלבו שאין כונתו שתפלת המנחה דוקא חביבה מכל התפלות שהרי פסוק מלא הוא שגם תפלת שחרית חביבה שנאמר ה' בוקר תשמע קולי וכי נעלם מרבי חלבו פסוק זה אלא דע שרבי חלבו סובר שכל התפלות שוות רק מה שאמר לעולם יזהר אדם בתפלת המנחה לא משום שהיא חביבה מצד עצמה יותר מתפלת שחרית אלא שהיא רצויה יותר מהטעם האמור ור' יוחנן אומר אף בתפלת ערבית ר"י מסייע לענין שהאמת כן שכל התפלות שוות וכונת ר' חלבו לא היה כי אם משום הטעם שאדם עוזב עוסקו ובא להתפלל לכן תפלת מנחה יותר גדולה ולעולם שכולם שוות:
מדרש האתמרי · פרק כ״ד, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.