צדיק ורע לו הוא אותו צדיק שרוב זכיותיו במצות המיוחדות לאדם בנפשו במה שיש בינו ובין המקום ולכן כל שכרו מוכן ומזומן לעתיד לבא ואין לו בעוה"ז כלום שהרי לא נמצא רוב זכיותיו בתועלת בני אדם זע"ז וכיון שהקב"ה דן על רוב הזכיות ולזה נמצאו רוב זכיותיו במה שנוגע בינו למקום לכן כל שכרו משלם לו לעוה"ב:
מדרש האתמרי · פרק כ״ג, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.