מדרש האתמרי · פרק כ״ג, ל״א

ולמסיים בכי טוב בענין גאולה נפרש פסוק עורה למה תישן ה' גו' ואגב גררא נפרש מאמר ממסכת ברכות (די"ו ע"א) כנחלים נטיו מה ענין נחלים אצל בתי כנסיות ובתי מדרשות כו' ולהבין זה נקדים מה שכתב בעל עמודיה ז' בסוף ספרו משם ספר חסד לאברהם בענין עמידת העולם שהוא בסוד המקוה כן הוא שיעור העולם כי שיעור המקוה הוא מ' סאה וכל סאה הוא קמ"ד בצים ארבעים פעמים קמ"ד עולה חמשת אלפים ותש"ס כן הוא ממש עמידת העוה"ז שיעור הזה חמשת אלפים ותש"ס שנים ואז תתחדש העולם כי כמו המקוה היא מטהרת הטמאים כן בזמן הזה יעביר הקב"ה רוח הטומאה מן הארץ ולא ישאר לו שורש וענף ואתה אחי המעיין אל תטעה בדברינו אלא שזה מדבר בקץ הגאולה שיתמהמה ח"ו כל כך כי אין זה מדבר אלא אחר כל הסיבות ומאורעות שיהיו אחר ביאת משיח צדקנו כי יקיים הקב"ה בנו בימות משיח צדקנו שמחנו כימות עניתנו ולא יהיה השמחה כל כך ימים כמו שיהיה העינוי זה אי אפשר לכל החשבונות דאם כן ימשיך העמידת העולם יותר ויותר על ששת אלפים אלא שישפיע הקב"ה טובה לישראל ורוב טובה בימי משיח צדקנו בימים מועטים כמו העינוי שהיה להם בימים רבים של גלות ובזמן הזה עד תש"ס לאלף השישי יהיו ג"כ שלש תחיות תחיית המתים דא"י תהיה מ' שנה קודם תחיית מתי ח"ל ואח"כ תהיה התחייה לאנשי ח"ל ואח"כ לכל העולם להזמינם ליום הדין הגדול והנורא וכל זה יהיה במשך הזמן הזה ואחר כך יעביר הקב"ה רוח הטומאה מן הארץ ולא ישאר שורש וענף ויטהר העולם מטומאתו על ידי טבילתו במקוה ויהיה הכל קדש לה' קודש הילולים ונראה שזה משרז"ל אין הקב"ה נפרע מן אומות העולם עד שיתמלא סאתן דייקא כלומר עד שיתמלא חשבון המ' סאות אבל כל זמן שלא יתמלא חשבון זה אפילו שיבא משיח צדקנו ויעשה שפטים גדולים מ"מ כדבעי למעבד לא יעביד עד זמן הנ"לולפי שהסאות האלה הם שיעור בצים ולפי המורגל בפי חכמים וחידותם בהרבה מקומות לומר עתיד הקב"ה לקעקע ביצתן ודי בזה לחכימיא: