עוד נוכל לומר במה שפירשו חז"ל צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק שרצו לרמוז בזה הענין שצדיק וטוב לו הוא צדיק שרואה הקב"ה בו שעתידין לצאת ממנו בן צדיק מזרעו או יהיה בנו או בן בנו עד סוף כל הדורות ובהיות צדיקים גנוזים בחלציו לכן נותן לו טוב בהיות הוא צדיק וכמה צדיקים כלולים בו וזהו כונתם באומרם צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק כלומר הוא צדיק ובן צדיק עתיד לצאת ממנו צדיק ורע לו צדיק בן רשע הוא צדיק אבל בן רשע עתיד לצאת ממנו ובהיות רשע כלול בחלציו יש לו רע רשע וטוב לו רשע בן צדיק הוא רשע אבל בן צדיק בחלציו. רשע ורע לו רשע בן ק רשע הוא רשע ובן רשע כלול בחלציו ודוק:
מדרש האתמרי · פרק כ״ג, ל׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.