מדרש האתמרי · פרק כ״ב, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וראוי לדקדק במחמר זה כמה דברים תמוהים אמרו התינוקות הללו עד שאמרו עליהם רבנן שאמרו דברים שאפי' בימי יהושע בן נון לא נאמרו שהרי כל אדם יכול לומר כמה אופנים בר"ת של האותיות אמנם י"ל דלא שבחו רבנן להם כי אם על קשר כונתם שרצו לקשר והנה כונתם לרמוז ש תחילה שרמזו דברי התנא בהילוך האותיות שאמר ולא עם הארץ חסיד וכל מצותיו טעיות ושבושים בשוגג ומלבין לעניים שלא בכונה והצדקה שעושה עמו קללה תחשב לו ולכן רמזו התינוקות הללו לומר אל"ף בינה גמול דלים כלומר שתחילה ילמוד האדם בינה ע"י עסק התורה ואח"כ יגמול הדלים שבהיותו חכם יעשה המצוה כתקנה באופן שלא יתבייש העני:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.